אלימות בקרב ילדים ומתבגרים איננה עניין של "עשבים שוטים" או מקרים בודדים, אלא מציאות יום יומית אשר רק לעיתים עולה לתודעה כאשר כבר מאוחר ופתאום מתגלה התמונה הגדולה. "אלימות: לא משחק ילדים" הינו מפגש המעלה את הסוגיות הבוערות של בני הנוער והילדים בכל הנוגע למניעת אלימות ובריונות, לצד מניעת פגיעות רגשיות ומיניות, בעידן של תקשורת חברתית חסרה ואי יציבות רגשית.

בסדנאות (או בהרצאה) "אלימות – לא משחק ילדים" נפתחת זווית חדשה וניתנים כלים להתמודדות עם התופעה, שרק הלכה וצברה תאוצה מאז היציאה מהקורונה.

בין הנושאים העולים במפגשים: 

1. מהי אלימות, ומדוע היא מתקיימת?

2. אילו סוגי אלימות קיימים וכיצד להתמודד עמן?

3. בריונות ברשת – מה עושים עם זה?

4. העומדים מן הצד, מתי לנקוט עמדה ולהשפיע במקרה של אלימות.

5. איך לייצר קהילות תומכות ולבנות חוסן חברתי טוב יותר בשילוב המעגלים שסביב התלמידים.

6. אלימות מינית – או חיזור אלים, איפה עובר הגבול?

7. מנהיגות חברתית ומניעת סיכון – האלימות לעולם אינה "מקרה בודד" אלא תוצאה של רצף אירועים.

 

האנונימיות והיכולת לערוך את תגובותינו בשימוש הנרחב במדיה הדיגיטלית, הנם חלקיק מהסיבות לתופעת האלימות אשר צפה בכל פינה בחיינו. מבוגרים אשר מבחינים בין העולם הווירטואלי לזה האמיתי, מתקשים לעשות את ההפרדה וחווים תסכולים רבים כתוצאה מחשיפה לתכנים לא הולמים ולטוקבקים פוגעניים.

בני הנוער נחשפים לאפס הסובלנות בעיקר בחיי היום יום, אך התיקון ניצב בבסיס הבעיה – התקשורת. אנו אמנם חלק מאותה המערכת, אך כאשר ניתן להגיע לעמק השווה באמצעות שיח מקרב, ניתן גם למנוע מקרים של אלימות מתפרצת.

כיום הקושי טמון בחשש מפני ההמון, אשר כך נראה – מחזיק בגאון בדגל האלימות כשפת הרחוב הבסיסית. במהלך המפגש מוסרת המסכה מעל פניה של האלימות, ומוצגת האמת שמתחתיה: האלימות הנה נשקם של החלשים: הלא החזקים אינם זקוקים להוכחה שהם כאלה (במקרה זה – בדמות פגיעה בקורבנותיהם)

מפגש זה הנו מפגש שלמרות נושאו – נשאר קליל וקולח. השפה הנה שפתם של התלמידים, אך המסר חד וברור: דרכינו החברתית, ועתידנו תלויים ביכולתינו לקיים חברה תקינה אשר שואפת לעזרה הדדית ולסולידריות. הנתינה: היא לב העניין, והדגש פשוט, אם תרצה לקבל, למד ראשית לתת.

ניתן לקבל את המפגש גם כהרצאה מול קהל גדול.

מעבר לסרגל הכלים